<h1>צידה לדרך מאמר ראשון כלל א' פ"כ</h1>
<h2>דף יא:</h2>
ידוע התועלת שיקיץ האדם משנתו להודות לו ית' ולעשות מלאכתו להחיות נפשו ונפשות ביתו מלבד התועלת הידוע בהנהגת הבריאה שאבאר במקומו שיש היזק לגוף ברוב השינה. והחכם אמר מעט שנות מעט תנומות וכו'. וסדרו ברכות התורה למעלתה ולחבבה על האדם ובעבור שיש לנו לקרא פסוקים מן התורה ומשנה וברייתא סדרו לנו לומר אותן הברכות שחובה עלינו לברכם כמו שאמרו חכמינו ז"ל חביבין ישראל שנתן להם כלי חמדה שבו נברא העולם חבה יתירה נודעת להם שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו. אם כן ראוי למקבל מתנה שיברך לנותן מתנה כזו שלא עשה כן לכל גוי. ולמעלתה וחבתה אכתוב ממעלותיה ומחמדיה ואם לא יסופר, ותיטב לה' משור פר. דע כי משה רבינו ע"ה כתב התורה כמדבר בעד אחר. שכתב תולדות ראשונים ויחס עצמו ותולדותיו ומקריו בשלישי המדבר ולכן אמר וידבר אלהים אל משה. ומפני שהענין כן לא הוזכר עד שנולד ונזכר כאלו אחר מדבר עליו. ואל יקשה עליך ענין משנה תורה שמדבר בעד עצמו ואתחנן אל ה' כי בתחלת הספר אמר אלה הדברים אשר דבר משה והטעם שנכתבה בלשון הזה לפי שקדמה לעול' וא"צ לומר ללידתו של משה כמו שאמרו חכמים ז"ל שהיתה כתובה באש שחורה על גבי אש לבנה. ומרע"ה הוא כסופר המעתיק מספר קדמון. אבל האמת שכל התורה מבראשית עד לעיני כל ישראל נאמרה מפיו של השם יתברך למשה והודיעו תחלה בריאת שמים וארץ וכל צבאם כלו' בריא' כל הנבראי' העליוני' והתחתוני' וא"כ כל הנאמר בנבואה ממעשה מרכבה ומעשה בראשית והמקובל לחכמים עם תולדות הארבע יסודות ותולדותיהם וכיוצא בהם וכחותיהם כמו כח המחצבים וכח הצמחים ובעלי חיים שאינם מדברים וכח המדברים נאמר למשה באיכותם וכמותם ומהותם ואפיסת הנפסדים מהם הכל נאמר לו ונכתב בתורה בפירוש או ברמז. וכבר אמרו רבותינו ז"ל חמשים שערי בינה נבראו בעולם וכלם נמסרו למשה חוץ מאחד שנאמר ותחסרהו מעט מאלהים ירצה בזה שנבראו כ"כ שערי' בדרך משל שער בינ' למחצבים ושאר בינה לצמח עד שיעלו השערים לנפש המדברת לידע ולהכיר סדר הנפש ומהותה והשגתה כל הטבעים והגלגלים וכל אשר בכח שכל האדם להשיג במעלת הנבואה. ואולי כי מה שאמרו חוץ מאחד יחיד בידיעת הבורא יתברך שלא נמסר לזולתו יתברך ואע"פ שאמר נבראו בעולם על הרוב דבר. וכל זה נמסר למשה רבינו ע"ה בסיני בתורה התמימה בתיבות או בגמטריאות או בצורת האותיות הכתובות כהלכתן או בכתריהן כמו שאמרו כשעלה משה למרום מצאו להקב"ה שהיה קושר כתרים לאותיו' אמר לו אלו למה אמר לו עתיד אדם אחד לדרוש תלי תלים של הלכות. וכן אמרו במדרש שיר השירים רבה בחזקיהו ספר תגין הראה להם. והספר הזה הוא ידוע ומצוי יפרש בו כמה אלפין וכמה אותיות, בתגין בתורה ומספר התגין והכח והידיעה שבהם סודות רבים ועמוקים מאד. סוף דבר כל הסודות ילמוד אדם מן התורה. ושלמה שנתן לו ה' חכמה ומדע (מהתורה היה לו) וממנה למד עד שידע סוד התולדות וכחות העשבים וסגולתם עד שכתב ספר רפואות ודבר על העשבים והעצים והאבני' ועל כל ההוי' הנפסדי'. ועוד יש בידינו קבלת אמת שכל התורה שמותיו של הקב"ה והתיבות מתחלקים לחלוקים וכתב רבינו שלמה בגמרת סוטה ששם של שבעים ושתים יוצא מפסוק ויסע מלאך ה' ומפסוק ויבא ומפסוק ויט. ולכן ספר התורה שטעה בו או חסר או יתיר פסול. והתורה שהיתה כתובה אש שחורה על גבי אש לבנה היתה כתובה רצופה בלי הפסק תיבות ואפשר שתקרא על דרך השמות ונתנו למשה על דרך קריאת המצות ונמסר לו על פה קריאתה לפי השמות והסודות. וכן יחלקו בעלי השמות השם הגדול לשלש שלש אותיות ולחלוקים אחרים וכן כלו בצרוף. וכתב רבי שרירא גאון מסרו חכמים אחד לחברו הכרת פנים וסדרי שרטוטין מקצתם אומרים מפסוק זה ספר תולדות אדם ואחרים אומרים של אחריו זכר ונקבה בראם ואין מוסרין סתרי תורה ורזין אלו אלא למי שרואים בו סימנים שראוי לכך. ולפי שהי' רצון השם יתברך להמציא מצואים במדת חסד מבלי שיצטרך להם, רצה הקב"ה לזכות את ישראל ונתן להם את התורה השלימה ומצותיה להשלים אותם ולהישירם כמו שדרשו בפסוק אחרי ה' אלהיכם תלכו מה הוא רחום אף אתה היה רחום מה הוא חנון אף אתה היה חנון. כי במדע ובמעשה תדבק הנפש בעולם העליון. וישב ברום חביון. תוך אפריון. עשה לו המלך שלמה לשלמים העולים במעלת הסולם. כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם.
